פערים נפערים

1
פערים נפערים

מעבר צר בין שני גבעות
פערים טבעיים (שאינם כלכליים)

הקלה כמותית – תאוריה

אחד מהכלים החשובים העומדים בידי קובעי מדיניות הבנקים הוא ההקלה הכמותית, הרעיון הבסיסי הוא שבאמצעות רכישת איגרות חוב בשווקים, הביקוש יגדל וכאשר הביקוש גדל (וההיצע קבוע) המחיר יורד. הבנק המרכזי בעצם ידחוף את שערי הריבית במשק למטה.
וכשהריבית למטה בסוף, גם עקרת הבית משקיעה , אך כמובן שיש יוצאים מן הכלל. היזמים, כמובן, ימשיכו לחפש תשואות וכך הכלכלה תתגלגל עם יותר יוזמות ומחקר ופיתוח. משקי הבית עם ההכנסה הפנויה יחפשו השקעות מניבות בבורסה לדוגמא או בפירמות שאינן רשומות למסחר. התאגידים ילוו בזול יותר ומשקי הבית יוכלו למחזר משכנתאות שלקחו, למשכנתא בריבית נמוכה, מה שיאפשר לגברת כהן מחדרה לצרוך יותר למשה מהשוק להרוויח יותר והוא כמובן או שיצרוך יותר לביתו, או ישקיע בחנות, יביא עוד עובד או ירחיב את החנות וכך דוד השיפוצניק ירוויח יותר וגם הוא ירכוש יותר וכן הלאה. כך לכל אחד אחר יהיה יותר הכנסה פנויה והוא בתורו יצרוך יותר וכך הכלכלה תתגלגל, כי לאף אחד לא משתלם להחזיק כסף בבנק בתוכנית סגורה. רק להתגלגל מהשקעה להשקעה ומיזמות ליזמות.

חבית מלאה שטרות

הקלה כמותית – בפועל

בערך מתחילת 2008, הבנק המרכזי בארה”ב החל להוריד את הריבית, בכדי להמריץ את הכלכלה, (הרעיון מאחורי זה הוסבר בפסקה הקודמת). בפועל העניין לא הספיק, הכלכלה סירבה להתרומם – האינפלציה הייתה נמוכה כמו דופק של חולה שכמעט מת, והאבטלה כמו בנין בן 10 אחוזים.
אז יו”ר הפד, בן ברננקי, החליט להשתמש בהקלה כמותית. בשנים האחרונות הוזרמו עשרות מיליארדי דולרים לשווקים מידי חודש, באמצעות אג”ח. למעלה מ-3.5 טריליון דולר. עכשיו, כאשר ככל הנראה מסתיים אחד הניסויים הגדולים בהיסטוריה. אך כמו לכל דבר גם להזרמת ההון יש גם מתנגדים.

 

הזרמת ההון – חסרונות?

ההרחבה הכמותית בעצם נותנת “בוסט” לריבית לכיוון מטה, מה שאומר שהבורסה תהפוך להיות הרבה יותר אטרקטיבית. עכשיו, בעלי ההון הם בעלי תיקי ההשקעות הגדולים ביותר, לכן ההיגיון אומר שהעשירים יהיו המרווחים העיקרים, לעומת משקי הבית שמחזיקים רק כ-1% מהעושר של ארה”ב. מצד שני הם גם היו המפסידים הגדולים …
הצד הרע יותר של המדיניות הנ”ל הוא שהיא עוזרת לבנקים שכולם מתדפקים על דלתותיהם, לברוקרים על העמלות השמנות, לחתמים שגוזרים יותר קופונים מיותר הנפקות ובעלי הקרנות הון-סיכון. אבל זה לא רק רע, כי מהצד השני – ההשקעות, היזמות והסיכונים החדשים יוצרים יותר מקומות עבודה לפירמות חדשות ולרעיונות מדליקים שצצים בבועות ריבית. והדבר המרכזי שמניע את אי השיוויון הוא אבטלה. היא לא רק פוגעת, כי אפס הכנסה, גם מכלה את ההון העצמי שלך בזמן שאתה מכלכל את משפחתך. מסקנה: אבטלה היא האי שיוויון העיקרי, ובאפשרותה של הזרמת הון ליצור מקומות עבודה חדשים ולמנוע זאת.

 

ירידה באבטלה מובילה לפערי הכנסות

במחקר של הכלכלן ג’רד ברנשטיין נמצא, שירידה באבטלה מתורגמת בעיקר לעליית שכר בקרב עובדים ששכרם נמוך יחסית. לכן המסקנה המתבקשת היא, שגם אם אכן נוצרים פערים בהכנסות בין המעמדות, הרי שביחס לצמצום האבטלה זה מחיר שולי.

שני מובטלים יושבים על המדרכה
מקסיקו. תמונה מתוך: ויקיפדיה

יש לך מה להעיר ?