Skip to content

הענק הירוק או למה צריך לאפשר לבנקים ליפול

Posted in משבר ומיתון

 

יש הבדל מהותי בין משברים שנולדים במערכת הפיננסית לבין משברים שהם חלק ממחזור הגאות והשפל של הכלכלה. הפרופ’ כרמן ריינהארט וקנת רוגוף הוכיחו זאת כאשר בחנו משברים כלכלים לאורך ההיסטוריה במחקר עטור שבחים מ-2009. התוצאה הייתה מעניינת: משברים במערכת הפיננסית תורגמו למשברים כלכליים חריפים וממושכים במיוחד.

כשהבנקים גדולים מידי מ”ליפול” הכלכלה הופכת להיות מסוכנת. הבנקים בקפריסין לדוגמא רצו לגדול, אז כאשר כולם חיפשו רווחים הם הציעו 4% ריבית. באותו זמן הריבית באיחוד האירופי הייתה באזור 1%. אז מאיפה מביאים 4% ? הם השקיעו ביון. יון באותו הזמן הבטיחה 15%, אתם הייתם משקיעים?

 

קייט ושרביט המינוף

קייט משקיעה 10 אלף, לוקחת משכנתא וקונה בית בשווי 100 אלף. כלומר היא השקיעה בעצמה רק עשירית מערך הבית, הון עצמי של 10% בלבד, וכל השאר – מינוף.

 

נניח שמחירי הנדל”ן עלו וכעת מחיר הבית עלה ב־5%,

קייט מוכרת את הבית ב־105 אלף. נתעלם לרגע מהריבית, וזה אומר שאחרי שתחזיר את המשכנתא, יש לה 15 אלף. עלייה של 5% בלבד בערך הבית הופכת להחזר של 50% על ההשקעה (השקעה הייתה 10 אלף).

זה קסם המינוף.

 

מצד שני, אם ערך הבית יירד ב־15%, מה שמוגדר כמפולת קלה, קייט תיוותר עם בית ששוויו 85 אלף ומשכנתא של 90 אלף. היא חייבת יותר ממה שהבית שווה, ואין לה איך להחזיר את הכסף. מסקנה: המינוף הגבוה מעלה את הסיכוי לרווח, אבל גם את הסיכון להיוותר עם חובות שאי אפשר להחזיר.

 

בראיון שמופיע בכלכליסט, אדמתי מוסיפה לסיפור המוכר תבלין. מה אם לרוכשת הדמיונית היתה משפחה עשירה, שמודיעה מראש: “אם ערך הבית יירד אני מסכימה להשלים את הסכום החסר להחזר המשכנתא” – נשמע טוב, לא ?

 

קייט היתה יכולה לקבל משכנתא בריבית נמוכה במיוחד, כי הרי אין סכנה שלא תוכל להחזיר את הכסף. ואם זה כך, כדאי לה כבר לקחת משכנתא כמה שיותר גדולה, הרי אם היא תשקיע רק 10 אלפים ומחיר הבית יעלה ל־115 אלף, מדובר כבר ברווח של 150%.

ובעצם, למה לה להביא כסף בכלל? היא יכולה לקחת משכנתא בשווי כל הבית וכך לגרוף את כל הרווח מהעלייה במחיר. ואם יהיו הפסדים, הדודה כבר תשלם.

 

 

 

קייט בעולם האמיתי

 

לפי פרופ’ ענת אדמתי בעולם האמיתי קייט היא הבנקים,

הבנק ינסה לממן כמה שיותר מהפעילות באמצעות כסף שלווה – בעיקר ממפקידים – וכמה שמעט כסף באמצעות הון עצמי, כלומר כסף של בעלי המניות. בתפקיד המשפחה העשירה נמצאת הממשלה: ההבטחה שלה להציל אותם בעת צרה, כך הבנק ילווה בריבית אפסית ויגדיל את המינוף לתקרה.

והכל טוב ויפה, עד שיש ירידה בערכי הנכסים. אם יגיע משבר בנדל”ן, כמו זה שהיה ב-2008 בארה”ב – ממש לא מזמן – הבנקים מפסידים, והרבה. הם לא יכולים לשלם למפקידים שלהם, ממש כמו הבנקים בקפריסין והחשבון יוגש כבר למישהו אחר. אם אתם זוכרים בקפריסין ספגו הפיקדונות שמעבר לסכום הביטוח קיצוץ, מעל 100 אלף יורו קוצץ ב-40%.

 

 

 

עולם הבנקאות הישן

 

במחקר של הפרופ’ ריינהארט ורוגוף נסקרו גם המשברים מעולם הבנקאות הישן. זה שגם אז היו משברים מלמד אותנו שהמשברים לא מתחילים בהכרח מכלים פיננסים ממונפים בצורה מוגזמת (נגזרים). המשברים שנמצאו במחקר התחילו דווקא מכך שהממשלות לא שילמו לבנקים. זה היה יכול להישמע כמו סיפור הזוי, אבל גם היום, קל לנו להבין את זה, וזה נראה הגיוני, יש ממשלות שלא משלמות.

 

 

 

מי ראוי שיפגע מהשקעה כושלת

 

אבל נשאלת השאלה, מי ראוי שיפגע מהשקעה כושלת, בוודאי שרק המשקיע. כמו האמרה המפורסמת היא: ” הלוואה קטנה היא בעיה של הלווה, הלוואה גדולה היא בעיה של המלווה”.

 

לכן, בעולם הבנקאות של רוב מדינות העולם, צריך לדאוג שהבנק יוגבל באילו כלים הוא יכול להשתמש ובאיזה השקעות הוא יכול להשקיע. השיטה הכי קלה לפתור את זה, היא לגרום לבנק להתייחס להשקעותיו כאל כספו שלו. הרי אף אחד לא אוהב לסכן את הכסף שלו, לכן הפעולה המתבקשת היא להגביל את השימוש בכספי הלווים של הבנקים.

 

לסיכום

 

אין ארוחות חינם, יון הבטיחה 15% כדי לעניין יותר, כדי לעלות את האטרקטיביות שלה ביחס לממשלות וחברות אחרות שמציעות אחוז תשואה נמוך יותר אבל עם יותר ביטחונות לתשלום. יון לא שילמה. 75% תספורת (!). הבנקים בקפריסין שקעו ביחד עם יון.

על הבנקים להחזיק הון עצמי לפחות כמו שהם דורשים מאחרים. (20% ויותר).

 

 

Be First to Comment

  1. רבקה
    רבקה

    יש עוד 8 טענות לפחות שאני יכולה לחשוב עליהם

    View Comment
    12 במרץ 2013
    |Reply

יש לך מה להעיר ?

%d בלוגרים אהבו את זה: